ויטמין K כל מה שחשוב לדעת

האם גם אתם צריכים לתסף ויטמין K ?

עד לאחרונה רוב האנשים לא שמעו על וויטמין K2. לאחרונה זה מתחיל להשתנות.

כיום, שמו של הוויטמין מוזכר שוב ושוב, בעיקר בזכות תפקידיו הרבים בגופנו. למעשה, לוויטמין זה השפעות כל כך משמעותיות, עד כי חלק מהמומחים, מגדירים אותו כחוליה המקשרת בין תזונה לבין מחלות כרוניות.

ואילו אתם, הצרכנים, לא יכולים שלא לתהות- האם גם אתם צריכים לתסף ויטמין K ? למה הוא מועיל? האם הוא יכול להזיק?

במאמר זה ננסה לענות על שאלות אלה ונסקור את העדויות המדעיות העדכניות בנושא.

אך, בטרם נצלול לעומקן של העדויות וההנחיות המקצועיות, ניתן רקע קצרצר על ויטמין K.

הוא התגלה ופורסם לראשונה בשנת 1929 בכתב עת מדעי גרמני אשר קרא לו בשם "Koagulationsvitamin" (ויטמין הקרישה). מכאן גם האות K שבשמו.

לוויטמין K שתי נגזרות- K1 ו- K2 (ל-K2 תצורות נוספות, כאשר החשובות שבהן הן MK-4, MK-7)

מהם תפקידם של ויטמיני K1 ו- K2?

באופן כללי לוויטמין K תפקידים רבים, אך עיקר הפעילות המעניינת אותנו קשורה להפעלה של חלבונים המאזנים את פעילותה התקינה של מערכת הקרישה, המערכת הקרדיווסקולרית ולמשק הסידן.

ראשית בואו נתמקד בהשפעתו על בריאות העצם.

ידוע כי צריכה נמוכה של ויטמין K וחוסרים תזונתיים בוויטמין K קשורים לדלדול העצם ולסיכון מוגבר לשברים. יחד עם זאת, מחקרים שבחנו את השפעת השימוש בתוספים של ויטמין K2 על אוסטאופורוזיס ושברים הראו תוצאות לא משכנעות. בואו ננסה להבין למה.

המחקרים הבולטים בתחום נערכו ביפן, אינדונזיה וסין והראו שנטילה של מינונים מאוד גבוהים של 45000 מיקרוגרם! (כאשר תוספים מכילים בין 50-100 מיקרוגרם) במשך 1-3 שנים, שיפרו את צפיפות העצם בנשים בגיל הבלות. אותן העבודות גם הראו כי נטילה של מינונים נמוכים יותר לא השיגו שום אפקט. מחקר דומה שנערך בהולנד הראה השפעה מטיבה רק על צפיפות של חוליות עמוד השדרה, אך לא שיפר את צפיפותם של עצמות הירך. יתרה מזאת, האפקט על חוזק עצמות עמוד השדרה נראה רק לאחר נטילה רציפה של תוספי K2 במינונים גבוהים במשך למעלה מ-3 שנים.

נקודה נוספת שראוי לציין- מחקר שנערך בדנמרק הראה כי שילוב של ויטמין K2 עם תוספים של ויטמין D וסידן לא שיפר את התוצאים ולכן לא נראה כאופציה מבטיחה מבחינת מניעה של אוסטאופורוזיס בנשים בגיל הבלות.

לצד השאלות בנוגע למקומו של ויטמין K2 בשיפור צפיפות העצם, חשוב להדגיש כי לוויטמין K על נגזרותיו השונות, תפקיד מרכזי במערכת הקרישה. אמנם הוויטמין יכול למונע בעיות קרישה הנגרמות מחוסרים תזונתיים משמעותיים, אך חשוב לזכור כי מדובר במצבים מאוד נדירים. רוב האוכלוסייה לא סובלת ממחוסר ולכן לא זקוקה לתיסוף של ויטמין K על מנת לאזן את מערכת הקרישה.

פרט לכך, בשל השפעתו על תהליכי הקרישה, התרופה יכולה להתנגש עם מדללי דם ולהפחית את יעילותם. החשש העיקרי הוא מפני התנגשות עם מדלל דם בשם קומדין. הנתונים מראים כי ויטמין K2 יכול לשבש את פעילותה של התרופה אפילו בצריכה של מינון נמוך של 10 מיקרוגם של ויטמין K2 ביום. זו הסיבה שאנשי מקצוע ממליצים נגד נטילתו במטופלים המקבלים טיפול קבוע בקומדין.

ומה באשר להשפעתו של ויטמין K2על בריאות קרדיווסקולרית?

אף על פי שרמות נמוכות של ויטמין K קשורות לסיכון מוגבר לטרשת עורקים, מחקרים רבים ומקיפים שבחנו תיסוף של ויטמין K2 לא הציגו יעילות בהפחתת הסיכון למחלות לב, לחץ דם או תחלואה ותמותה מאירועים לבביים.

לצד הממצאים המחקריים המעלים שאלות בדבר נחיצותו של תיסוף של ויטמין K2, כאן המקום להרחיב גם על פערים הקיימים בתחום התוספים בכלל ובתכשירי ויטמין K2 בפרט.

ראשית, בדומה לתוספים אחרים, גם תוספי ויטמין K2 לא עוברים בקרת איכות על-ידי אף גוף רגולטורי.

כן, אתם קוראים נכון- משרד הבריאות לא בודק את איכותם של התכשירים שאינם מוגדרים כתרופה (על כך נרחיב במאמר נפרד). כלומר, רכישה של תוספים נעשית על אחריותכם הבלעדית, עם כל המשתמע מכך.

לכן, חשוב שתקרא בעיון את האזהרות הבאות - על מנת להבין טוב יותר את הניואנסים הקיימים סביב התוספים.

1. כמות הוויטמין המוצהרת על-גבי התוסף: האם התכשיר מכיל את הכמות והנגזרת המוצהרות על גבי האריזה?

בנקודה הזו אתם בטח שואלים את עצמכם- יש סיכוי שהמוצר לא יכיל בפועל את הכמות המוצהרת על גבי האריזה?

והתשובה היא שזה בהחלט אפשרי. חשוב שתבינו שוויטמין K2 ובמיוחד נגזרת ה-MK-7 הינם רכיבים יקרים. במקרה דנן, קיים אינטרס משמעותי של היצרן להפחית את כמותו או לשלב נגזרות זולות יותר. ומי בודק ומבטיח שהיצרן אכן עומד מאחורי המוצהר על גבי האריזה? אף אחד. כפי שצוין קודם- הרגולטור לא בודק את איכות המוצר ולכן חריגות אלה בהחלט אפשריות.

ואכן, אנליזות בלתי תלויות שנעשו על מספר תכשירים, איתרו תכשירים שהכילו בין 5-30% והכמות המוצהרת של וויטמין K2.

יתרה מזאת, אותן העבודות זיהו כמויות חריגות של מינרלים שלא צוינו על גבי האריזה- כגון מגנזיום שנמצא במינון העולה על המינון היומי המקובל.

1. פקטור נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא הניקיון של חומרי הגלם- תוספי ויטמין K רבים מכילים סידן, שבאופן טבעי יכול להיות מזוהם במתכות כבדות כגון קדמיום ועופרת.

בילדים ותינוקות גם כמויות קטנות של עופרת יכולות לשבש את ההתפתחות הקוגניטיבית ולהוביל להפרעות נוירולוגיות. במבוגרים, רמות גבוהות של עופרת קשורים ליתר לחץ דם, אנמיה ופגיעה במערכת העצבים והרביה. ומי מבטיח שכל חומרי התכשיר עומדים בסטנדרטים מחמירים של ניקיון?

שוב, התשובה היא שאף אחד. בדיוק בגלל אותו העניין של היעדר הבקרה הרגולטורית.

1. נקודה נוספת שכדאי להכיר היא מידת הפירוק של התכשיר במערכת העיכול וספיגתו- על מנת שהתוסף אכן יועיל, עליו להתפרק ביעילות בקיבה ולשחרר את תוכנו לקראת הספיגה במעי. במקרים של רקיחה לקויה, טבליות או קפסולות יכולות לעבור במערכת העיכול בשלמותן או להתפרק חלקית ובכך למנוע את ספיגתו של החומר הפעיל. היות ולא מדובר בתרופה, גם במקרה זה, היעדר פיקוח על תהליך הרקיחה של התכשיר עלול להסתכם בספיגה לקויה ולא אפקטיבית.

בואו נחזור רגע לשאלות:

האם אתם צריכים לתסף וויטמין K2?

ככל הנראה זה מיותר. חוסרים תזונתיים בוויטמין K נדירים מאוד וצפויים רק במטופלים עם תזונה לקויה, טיפול ממושך באנטיביוטיקה (הפוגעת בחיידקי המעיים ובייצור הוויטמין) או כאלה שסובלים מבעיות ספיגה משמעותיות.

לכן, רוב האנשים לא צפויים לסבול מחוסר בוויטמין K.

יתרה מזאת, תזונה הינה מקור מצוין לוויטמין K. ניתן להגיע לרמות מספקות של ויטמין K מצריכה של ירקות ועלים ירוקים כגון פטרוזיליה, עלי תרד, קייל, ברוקולי, כרוב, חסה, אבוקדו, אפונה ירוקה, שזיפים מיובשים ועוד. הוויטמין מצוי גם במזונות מן החי כמו חלב, חלמון ביצה יוגורט, קפיר, גבינות (כגון קממבר, ברי, מסקרפונה, גאודה ועוד) ומקורות אחרים. במידה והנכם לא בטוחים שאתם צורכים כמות נאותה של ויטמין K, היוועצו עם דיאטנית.

אז מה למדנו?

1. רובנו לא סובלים מחוסר של ויטמין K.

2. ויטמין K מצוי במזונות רבים וניתן להגיע לרמות מספקות מתזונה מאוזנת.

3. נכון להיום- מחקרים שבחנו את מידת השפעתו של הוויטמין על צפיפות עצם או מניעה של תחלואה קרדיווסקולרית, לא הצליחו להראות תוצאות משכנעות. בטח כשמדובר במינונים המצויים בתוספים.

4. בניגוד לחוסר היעילות בשיפור התוצאים הקליניים באוסטאופורוזיס או מחלות לב, גם מינון נמוך של ויטמין K עשוי לשבש את פעילותם של מדללי הדם, ובמיוחד הקומדין.

אז, כרגיל, ידע הוא כוח!

זהו להפעם- למדו, חקרו ותמיד התייעצו על כל תרופה או תוסף שאתם צורכים!