מתלבטים אם לקחת מגנזיום? נוטלים מגנזיום לשיפור השינה או ההתכווצויות ברגליים? שואלים את עצמכם האם הוא באמת יעזור ומהם הסיכונים?
אנחנו פה כדי לעשות לכם סדר! בוא נצלול לתשובות המדעיות , נראה מה יש למחקרים לומר ונענה על השאלות הללו ,בואו נתחיל!
ראשית, מהו בכלל מגנזיום?
מגנזיום הוא מינרל חיוני המצוי במגוון תצורות כימית כמו מגנזיום אוקסיד, מגנזיום כלוריד, מגנזיום גלוקונאט, מגנזיום ציטראט. מלחים אלה מצויים גם התוספי מגנזיום וגם בלא מעט חומרים משלשלים.
מה הקשר בין מגנזיום למשלשלים? ובכן מי שתרופת הפלא לעצירות בשל מלח אנגלי מוכרת לו יופתע לגלות שמדובר במלח של מגנזיום (וליתר דיוק במגנזיום סולפאט 🤓). אז כן, מגנזיום הוא גם חומר משלשל.
מה הוא עושה מעבר לאפקט הלקסטיבי?
המגנזיום נדרש לצורך הסדרה וייעול של תהליכי חילוף חומרים וכן פעילות תקינה של מערכת העצבים לרבות הפעילות העצבית של הלב.
מי או אילו מצבים עלולים להיצור מחסור במגנזיום?
למרות שתזונה מערבית אמורה לספק כמות מספקת של מגנזיום והסיכון לחוסרים קיצוניים הינו נמוך מאוד, הערכות מדברות על כך שכ-48% מהאוכלוסייה צורכת פחות מגנזיום מהמומלץ, עם דגש על אנשים מעל גיל 70 ומתבגרים.
בנוסף, ישנם מצבים רפואיים המגבירים את הסבירות לחוסר במגנזיום. מדובר בעיקר במחלות כמו הסכרת, התמכרות לאלכוהול ומחלות של מערכת העיכול כמו קרוהן או קוליטיס.
למרבה ההפתעה, ישנן גם לא מעט תרופות שעשויות להיות אחראיות על רמות נמוכות של מגנזיום כגון, תרופות כימותרפיות, תרופות משתנות וכן תרופות המורידות את רמת החומציות בקיבה כמו הלוסק, הלנטון, הנקסיום ודומיהם.
איך מתבטא מחסור?
סימנים ראשוניים למחסור יכולים להיות לא ספציפיים כמו ירידה בתאבון, בחילות/ הקאות, עייפות וחולשה. לעומת זאת, רמות נמוכות מאוד של מגנזיום כבר כרוכות בתופעות משמעותיות הרבה יותר כמו רעד, עוויתות, הפרעות קצב ופרכוסים.
כאן המקום להדגיש שאין צורך להיכנס לפאניקה מפני שמצבים אלה נדירים ביותר ורוב האוכלוסיה לא מגיעה לרמות כה נמוכות של מגנזיום.
אז אחרי הרקע הקצרצר, הבה נבחן את השאלות החשובות באמת- האם מגנזיום יכול לעזור בהפחתת חרדות? אולי שיפור השינה? ומה עם טיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה והתכווצויות ברגליים? האם ההמלצות נשענות על יסוד מדעי מוצק או שמא מדובר במיתוס?
נתחיל עם שאלה שאנחנו ב-MyMedic נתקלים בה באופן יומיומי- האם מגנזיום יעזור לי לישון?!
אז תשובתנו קצת מורכבת. ישנם מספר מחקרים קטנים שהראו כי נטילה של מגנזיום עשויה לקצר את הזמן להרדמות באנשים קשישים הסובלים מהפרעת שינה. יחד עם זאת, עבודות אלה גם הראו כי צריכה של מגנזיום לא שיפרה את איכות השינה או את משכה.
מחקר נוסף שבחן את השאלה, נערך באירן וכלל 43 נסיינים מעל גיל 65 עם נדודי שינה בדרגה בינונית עד חמורה. מחקר זה הגיע למסקנות מאוד דומות. המשתתפים במחקר שנטלו מגנזיום נרדמו מהר יותר (ב-12 דקות שלמות! 🙂) ואף זוהה שיפור קל במשך השינה. יחד עם זאת, אותו השיפור במשך השינה לא היה משמעותי והנסיינים המשיכו לסבול מהתעוררות מוקדמת (המטרידה מטופלים כה רבים).
ממצאים מאוד דומים עלו גם ממחקרים גרמניים ואמריקאיים שהניבו תוצאות יותר מפורטות ופרקטיות. בעבודות אלה נמצא כי צריכה של מגנזיום במינון של 320-729 מיליגרם במשך 3-8 שבועות הפחיתה את הזמן עד להרדמות ב-17 דקות, אך לא שיפרה את משך השינה הכולל.
על כן, לאור האמור למעלה, המסקנה המתבקשת היא שלמרות שמגנזיום יכול לקצר במעט את ההמתנה המתישה להרדמות, אין ביכולתו לשפר את משך השינה הכולל או את איכותה.
מתנצלים אם אנו מנפצים את האשליה, אך לצערנו מדובר במיתוס. מגנזיום לא יכול לסייע לשיפור השינה.
ומה מחקרים מראים על השפעת המגנזיום על חרדות?
מחקר קטן שבו השתתפו נבדקים אשר סבלו מדיכאון ובמקביל טופלו במגנזיום ציטראט במינון של 248 מיליגרם ביום הראה, לכאורה, תוצאות חיוביות. במהלך הטיפול, משתתפי המחקר דיווחו על שיפור קל בחומרת תסמיני החרדה.
אבל…לפני שאתם רצים לקנות מגנזיום חשוב שתשימו לב לדברים הבאים.
ראשית, במקביל למגנזיום, כלל המשתתפים טופלו גם בתרופות לטיפול בחרדה. לכן, לא מן הנמנע כי האפקט המטיב קשור דווקא לטיפול התרופתי ולא למגנזיום.איך אפשר לבדוק את זה? פשוט… אילו הנבדקים היו מחולקים לקבוצה שקיבלה מגנזיום ולקבוצה שלא טופלה במגנזיום, ניתן היה להשוות בין הקבוצות ולקבוע האם המגנזיום באמת שיפר את חומרת החרדה. היות ובמחקר זה לא נעשתה חלוקה כזו, האפקט המטיב נשאר בגדר השערה ואין הוכחה מוצקה שהמגנזיום אכן משחק תפקיד חיובי בהקלה על תסמינים של חרדה.
לממצאים אלה מצטרף גם מחקר אוסטרלי גדול שלא זיהה אפקט מטיב כלל.
על כן, נכון להיום, לא נמצא קשר בין מגנזיום לבין שיפור בחרדה.
ומה עם הטענה על השפעה מיטיבה על תסמונת הרגליים חסרות המנוחה והתכווצויות ברגליים?
כולנו יודעים שתוספי מגנזיום מקודמים כטיפולים יעילים לבעיות אלה, אבל חשוב שתדעו שבשורה התחתונה- אין ראיות משכנעות להמלצות אלה!
מחקרים שנערכו על אנשים עם תסמונת הרגליים חסרות המנוחה שללו את הקשר בין רמות נמוכות של מגנזיום לבין הבעיה. היות והבעיה לא נובעת ממחסור ממגנזיום, תיסוף של המינרל לא יכול לשפר אותה.
באופן מפתיע, זו גם המסקנה אליה הגיעו החוקרים בשאלת תפקידו של מגנזיום בטיפול בהתכווצויות ברגליים. למרות הטענות החוזרות והנשנות לאפקט משמעותי על-ידי יצרניות התוספים, מחקרים הראו שצריכת מגנזיום לא השפיעה על התכווצויות ברגליים כלל. לא על עוויתות יומיות וגם לא על ליליות.
מה המסר שהיינו רוצים שתקחו מכאן?
חשוב לנו לחזור ולהדגיש כי תוספי מזון לא עוברים בקרה על-ידי אף גוף רגולטורי- לא ה-FDA ולא משרד הבריאות! זכרו, יצרני התוספים אינם חייבים להוכיח יעילות או בטיחות של התכשירים! וזה מעמיד, בפניכם המטופלים, אתגר משמעותי בסינון המסרים השיווקיים ובבחינת הבסיס המחקרי והמדעי לטענות הבריאותיות. איך עושים את זה? כלל האצבע הוא שלא צורכים תוספים אם לא ידוע על חוסר.
ואם בכל זאת עולה הצורך? אנא עשו טובה לגופכם, התייעצו עם איש מקצוע וודאו שהתוסף יעיל ובטוח עבורכם ומתאים לתרופות הקבועות שאתם נוטלים. כי כידוע, לגוף אין חלקי חילוף!
המאמר נכתב ע"י ד"ר סשה ז'וראט - רוקחת קלינית של חברת My-Medic - המרכז לייעוץ תרופתי
לייעוץ ניתן לפנות אלינו בטלפון 08-8601767
Comments