אז לא הבנתי ! "מה הבעיה שאמשיך לקחת לוסק" ?שאלה המטופלת

מאת ד"ר סשה ז'וראט, My-Medic - רוקחת קלינית

אם הלוסק יגרום לחוסרים של מגנזיום או b12 אפשר פשוט להוסיף אותם, לא?

הוא ממש עזר לי ואני לא רוצה לחזור לצרבות המטורפות האלה. הוסיפה בצדק.

אההממ... כדאי לך להפסיק כי לא צריך לקחת תרופה כשאין סיבה רפואית ברורה. התחלת את הטיפול לפני 4 שנים, מאז הבעיה כנראה חלפה ואת סתם לוקחת תרופה מיותרת. סתם חבל. סיננתי לעברה בגמגום.

ובעודה מרימה גבה, שמעתי את הקול הפנימי שלי נאנח באכזבה ודרש "תצטרכי להתאמץ קצת יותר!"

אז באמת למה לא להמשיך עם תרופה שידוע שהיא עוזרת ואפשר להתמודד עם תופעות הלוואי שלה?

והאמת, שהתשובה בכלל לא קשורה לתרופה, או תופעת לוואי או יכולת להשלים חוסרים. אלא לכך שאחד הדברים החשובים ביותר שאתם יכולים לעשות למען בריאותכם הוא לשמור על תפקודה התקין של מערכת העיכול.

במבט ראשון נראה שמדובר בסך הכל בצינור חלול דרכו עובר המזון מהפה ועד פי הטבעת, אבל הוא הרבה מעבר לכך.

אורכה של תעלה זו הוא עד פי-7 מגופו של אדם! בנוסף לאורכה המדהים, מערכת העיכול מורכבת מרצף של סביבות משתנות אשר הופכות את המזון לזמין לספיגה, בעוד המסה הבלתי ניתנת לספיגה, מסולקת מהגוף ביעילות.

בשנים האחרונות מתרבות העדויות לכך שמערכת העיכול מאוכלסת על-ידי מגוון רחב של חיידיקים המכונים "מיקרוביום". תתפלאו לשמוע שלמעשה, יש יותר חיידקי מעיים מאשר תאים בתוך הגוף והם שוקלים בממוצע כ-2 ק"ג!

מסתבר שאותו המיקרוביום פועל ממש כמו איבר חיוני המשמר את בריאותינו באופנים רבים: מרחיק חיידקים שעלולים לגרום למחלות, מסייע בחילוף חומרים ובספיגת ויטמינים. באופן כללי, ככל שהמיקרוביום מגוון יותר כך אנו בריאים יותר!

זו גם הסיבה שנטילת פרוביוטיקה עשויה לשפר בעיות רבות הקשורות למערכת העיכול, והיא מאוד קריטית עבור מטופלים הנוטלים אנטיביוטיקה. אגב, ישנם לא מעט מקורות טבעיים לפרוביוטיקה כמו למשל מזונות מותססים כגון כרוב כבוש, קימצ'י, קפיר או יוגורט.

בנוסף לאוכלוסיית חיידקים עשירה, מערכת העיכול כוללת גם מערכת עצבים המכונה בשם "המוח השני". מה שמעניין הוא ש"המוח השני" יודע לפעול גם באופן עצמאי וגם בתיאום עם מערכת העצבים המרכזית של הגוף. ומלבד תפקידו בהפעלה של מערכת העיכול הוא גם משתמש במתווכים עצביים כמו הסרוטונין, הדופמין, האדרנלין (ועוד רבים אחרים) על מנת לתקשר עם מערכת העצבים המרכזית. מתברר שרוב הסרוטונין (המכונה הורמון האושר והשמחה) וכמחצית מהדופמין (שקיבל את הכינוי מולקולת המוטיבציה) שבגוף נמצאים דווקא במעיים! והם אלה שמחברים את 'שני המוחות'.

זה מסביר את הקשר הכה מוכר לכולנו בין מצבנו הנפשי או המנטלי לבין מערכת העיכול. מי מאיתנו לא רץ לשירותים דקה לפני מבחן חשוב או לא מכיר את ההרגשה שכאשר החיים תקועים, זה לא הדבר היחיד שתקוע.

זו ההוכחה של'תחושת הבטן' או ה- 'פרפרים בבטן' יש בסיס פיזיולוגי, ולכן יש לכבד את מערכת העיכול ולא לשבש את פעילותה.

כרוקחת קלינית וכמטפלת אני רואה במעיים את אבן היסוד לבריאותנו הגופנית והרגשית, לכן חשוב לי להקדיש למערכת זו מספר שאלות בכל פגישת ייעוץ.

ונחזור רגע למטופלת שלי ולשאלת הלוסק...

הקיבה מאופיינת בסביבה חומצית הנשמרת בזכות הפרשה של חומצה הידרוכלורית המסייעת (יחד עם אנזים הפפסין) בפירוק כימי של חלקיקי המזון וכן בהגנה מפני חיידקים מזיקים.

לעיתים, חומציות גבוהה בקיבה גורמת לסימפטומים לא נעימים כגון צרבת, כאב בחזה, קושי בבליעה, ועוד. זו הסיבה שהטיפול התרופתי המקובל מכוון להפחתת החומציות באמצעות סותרי חומצה כגון סידן פחמתי (טאמס), אנטיהיסטמין-2 (כמו הפמוטידין) או מעכבים של משאבת חומצה האחראית על הזרמת החומצה לתוך חלל הקיבה (כגון הלוסק שהזכרנו). אמנם טיפולים אלה מאוד יעילים בהפחתה של תסמינים, אך במקביל הם יובילו לבעיות אחרות הקשורות להורדת החומציות. למשל, עיכול ירוד, פגיעה באיזון בין החיידקים המזיקים לחיוניים, שבהכרח משפיע על הגיוון החיוני של המיקרוביום, שכאמור בעל זיקה חזקה לבריאות. וזה עוד מבלי להזכיר את ההשפעה על ספיגה של ויטמינים ומינרלים והקשר לאוסטאופורוזיס.

עכשיו אחרי שהבנו עד כמה מערכת העיכול מפותחת ומרכזית בגוף, האם נקל ראש בתרופות שיש להן השפעה כה נרחבת על תפקודנו הרגשי והפיזיולוגי?

-את מבינה… אמרתי. מערכת העיכול שלנו כה מתוחכמת שעדיף לא להפריע לה, במיוחד כשאין סיבה רפואית כבדת משקל. ולגבי הלוסק, הוא בכלל מיועד לטיפול קצר טווח של מספר שבועות ובמקרה שלך הוא לגמרי מוגדר כ"טיפול יתר".